#
10
Like this post

תקציר הפרק הקודם :

הלללווווו 📣📣📣📣 דנוס איז-אין דה-האוס!!

נסיעת ביזנס + פלז׳ר בארה״ב של 4 בנות קוליות במיוחד וזוג הורים שמנסים לשמור על שפיות (ולא בהכרח מצליחים).

יש שיאמרו טיול מגבש, אני אומרת לכם: מזל שלא נחתנו בעלי ואני היישר ברבנות.

אחרי הפוסט הקודם, סימסה לי חברה טובה שאמנם לא הפסיקה לצחוק, אבל היא יודעת שעידנתי את הדברים, היא מכירה אותנו, הנפשות הפועלות, יודעים מה? הנה ההודעה כלשונה:

למקרה שתהיתם, מי זה אדון אוזניות, הכוונה לבעלי שיחייה, שמצא פתרון יצירתי לבעיית הרעש שממנה הוא סובל, וכדי להישאר שפוי (הכל יחסי, כן?) בכל פעם שמתחילה מריבה קולנית או משהו קולני אחר בין הבנות הוא פשוט מרכיב אוזניות לאוזניו הענוגות שלא סובלות רעש, ובא לציון גואל. לציון אולי בא גואל, אותי זה סתם מעצבן כי זה אומר שאני בעצם לבד במערכה 😬

אז עצרתי במתח, בדיוק לפני שעזבנו את סן פרנסיסקו היפה אך הקרה… אני באופן אישי מעדיפה להתעלף מחום ורק שלא יהיה לי קר, אז תודה לך סן פרנסיסקו, היה נחמד מאוד , ביי.

המרינה בסאוסוליטו

אבל עוד לפני כן, סיפרו לנו ניסים ונפלאות על היוסימיטי פארק, שזהו פארק אדיר בגודלו, אדיר ביופיו, ממש נפלאות הטבע, מפלים עוצרי נשימה ומה לא, חייבים אז חייבים!

היוסימיטי נמצא 5 שעות נסיעה מסן פרנסיסקו, אז החלטנו ללון במודסטו, עיר שנמצאת מרחק של שעתיים וחצי נסיעה, כלומר בין לבין, רק מה, לא לקחנו בחשבון שאמנם המרחק מסן פרנסיסקו הוא פחות מ3 שעות אבל מבחינת טמפרטורות ההפרש הוא עצום, וחם במודסטו, חם מאוד! אנחנו לא היינו ממש ערוכים לזה, הבאנו בעיקר בגדים ארוכים, מזל שהיינו מצויידים בחולצות קצרות.

בין סן פרנסיסקו למודסטו, נמצא האאוטלט של סן פרנסיסקו, מומלץ מאוד לבקר בו!

אז הגענו לעיר ענקית אך מנומנמת שנתקעה איפשהו בשנות ה70 נשבעת, הכל נסגר שם ב20:00 אבל הסתדרנו גם עם זה, בסה"כ הגענו ליומיים. קמנו בבוקר רעננים ומלאי מוטיבציה לנסיעה שתיקח אותנו לאתר אחד המדהימים בעולם, כמובטח.

אז הדרך לשם היתה מאוד ערפילית, אובך רציני מסביב, אוויר דחוס ולא נעים לנשימה… כשעה לפני הגעתנו ליעד ראיתי שלט חוצות דיגיטלי שאומר שהיוסימיטי וואלי, סגור.

אמרתי לבעלי שזה מה שקראתי בשלט, ענה לי: לא נוסעים לוואלי, נוסעים לפארק.

בהמשך יתברר שהוא פשוט לא הבין 😬 ואני שרגילה לסמוך עליו, הנחתי שהכל בסדר… סבבה ממשיכים.

ככל שהדרך מתקדמת אנחנו מריחים ריח של שרוף באוויר, הראות נעשית ממש לקויה, אבל אנחנו מתעלמים מהעניין… מגיעים לכניסה לפארק, והבחורה החביבה שיושבת בכניסה אומרת שהפארק סגור! שהיו שריפות יום קודם וכל מהדורות החדשות מלאות בזה!

איך לעזאזל לא שמענו חדשות 😂

אבל! יש חלק אחד שכן פתוח לתנועה ואנחנו מוזמנים להיכנס, והכניסה היא חינם (נו בטח), והמלצה חמה (תרתי משמע) שלה: אל תצאו מהרכב, לא בריא לנשום את האוויר הזה. אני ממש רציתי לוותר, החצי הגאון שלי התעקש להמשיך, הבנות גם היו בעד.. הייתי בעמדת מיעוט אז המשכנו.

טוב, לא אלאה אתכם… זה היה לא נעים בלשון המעטה, אפילו קצת מפחיד, אני לא הסכמתי לצאת מהרכב אף לא לשניה , כבר בתוך הרכב הרגשתי שקשה לי לנשום, החצי הגאון החליט שזה פסיכולוגי, הבכורה שלי, שתהיה בריאה גם החליטה שאין שום סיבה שלא נעשה מסלול הליכה קצר, מה שהתברר, כצפוי, כבלתי אפשרי. אבל למה לשמוע בקולי אם אפשר להתנסות? אז הבנות יצאו לדקה וחזרו לרכב נושמות בקושי.. אין מה לדבר על תמונות. נכנסנו פנימה לפארק די עמוק, עד שהחצי החמוד שלי הבין שזה חסר טעם ולא ממש בריא (וואלה?? לא יכולת להבין את זה שעתיים קודם במקום להתעקש לסכן את חיינו?!?! 👊) וכך מצאנו את עצמנו בדרך חזרה.. מבאס? כן! אבל מסתבר שיש יותר מבאס מזה… כי בדרך חזרה הרכב התחיל לרעוד, מה לרעוד? המזגן החל להוציא אוויר חם, בחוץ 40 מעלות.. בתוך הרכב 50.

מצאנו את עצמנו נוסעים במצב רתיחה 3 שעות עד שהגענו לסוכנות רכב כדי להחליף אוטו, מתפללים שנצליח להגיע בכלל ולא להיתקע בדרך באמצע שום מקום.

אני עד עכשיו משכנעת את עצמי שזו בסה"כ חוויה. מה שלא הורג מחשל, לא ככה?

בנתיים אני ממשיכה להעלות סטורי באינסטה כאילו אנחנו בכיף של החיים שלנו.. אפרופו הזיוף שברשתות החברתיות. אין מה לעשות, מישהו צריך לומר את האמת לפעמים .

הסיום המרענן של היום הזה היה בחדר הכושר והבריכה של המלון! אור, שיר ואני עשינו אימון משותף של ריצה + שחייה וזה היה אושר גדול.

הדרך ליוסימיטי פארק

מה שבכל זאת הצלחתי לצלם ביוסימיטי

אז מה היעד הבא? בסה"כ אנחנו מתקרבים לסיום החופשה המגבשת בהיסטוריה.

אי אפשר בלי גיחה קצרה לדאלאס, שם יש לנו משפחה, חברים ו..המשרד של בעלי.

הבנות שכבר שבועיים וחצי אוכלות במסעדות שיוועו לאוכל ביתי, וגיסתי מאיה לא איכזבה והרימה ארוחת שישי שווה מהאגדות, עם חלה ביתית ודגים ומה לא?

חייבת חייבת להודות בלי בושה שהייתי צריכה נואשות זמן איכות עם עצמי, לבדי!

אז בשבת, הבנות בילו עם הדודים באיזה פארק אתגרי (מי ביקש 6 flags ולא קיבל ? 😁) ואני ב….שופינג!

כאן הזמן לספר לכם שאם כבר שופינג, אז לא בניו יורק, לוס אנגלס או מיאמי… כלומר, גם שם, כן זה סבבה, אבל אין אין כמו קניות בדאלאס, עיר שקטה, רגועה, הקניונים רגועים וכיפיים, המחירים שפויים…

אבל ההפתעה האמיתית הגיעה מכיוון לא צפוי בעליל: ירון, הידוע בכינויו בעלי! ירון, שיודע על חיבתי לוינטאג׳ ויד שניה לאחרונה, לקח אותי לחנויות וינטאג׳ מהממות, שוות ביותר עם פריטים מיוחדים וייחודיים ביותר, לא ידעתי את נפשי ולא ידעתי מה לבחור, איפה להתחיל בכלל? בעלת החנות סיפרה לנו איך הכל התחיל, סיפרה על פריטים וההיסטוריה שלהם, יש אצלם חליפה משנת 1835! מטורף!

כמובן שיצאתי עם שלל מהמם!

בחיים שלכם לא הייתם בחנות מדהימה שכזו!

ברור שהורדתי אותה (הימנית) מהבובה!

וגם את השמאלית הקיצונית ⬆️

 

החלק הכי ״עתיק״ בחנות, שמור מכל משמר

חגיגה לעיניים!

מלאה בכל טוב: Vintage martini

 

 

בדאלאס בילינו פחות מיומיים, בדיעבד חבל שלא יותר, היה נחמד ברוגע של דאלאס, להיפגש קצת עם חברים ולראות עוד קצת פרצופים ידידותיים, כי בתכלס קצת התחיל להימאס לנו האחד מהשני.. כן, סיר הלחץ סגר עלינו מזמן. אבל היעד האחרון לפני שמגיעים הביתה, כמובן הדובדבן : ניו יורק!

אז ניו-יורק… מה לא נאמר עליה… עיר ללא הפסקה, מהממת (לטוב ולרע) שוקקת חיים ומליוני אנשים בכל מקום, יש בה הכל מהכל, הלכנו המון המון ברגל, בשאר הזמן התניידנו במוניות, אפילו לא חשבנו על התחתית, רק המחשבה על רכבות עמוסות וצפופות הפחידה אותי שמא אאבד ילדה… אז ויתרנו על התענוג והחוויה.

דבר אחד חייבים להגיד, רחובות ניו יורק ברובם מסריחים! רוב הזמן הרגשנו כאילו שאנחנו צועדים בתוך ביוב. סורי, האמת חייבת להיאמר! והמוניות….אף אחד לא חשב כאן על מזגן?!?

אז הבנות מאוד רצו לבקר בפסל החירות.. בחיי שניסינו, אבל התור למעבורת עמד על כשלוש שעות! (בחיי זה מה שאמרו בכריזה), חבל שלא צילמתי את התור האינסופי, בחיי שאינסופי, לקח לנו 10 דק׳ למצוא את סופו או תחילתו… תלוי איך מסתכלים על זה… אז המשכנו לגשר ברוקלין ולפארק ומשם לקחנו מעבורת ששייטה לה מסביב לפסל החירות, צילמנו תמונות מה שסיפק את ליה שלי וזה מה שחשוב.

בשלב הזה של הכתבה בטח כבר הבנתם שלכל מקום אליו הגענו זה היה כמו:
״הלווווו 📣📣📣 ד-נ-ו-ס איז אין דה-האוס!״
פשוט כולם היו חייבים לראות ולשמוע אותנו, לא אחת כמעט והכחשתי כל קשר ליצורים הקולניים עד בלתי – נסבלים האלה, שממש במקרה יצאו לי מהרחם….
אמה-מה… ממש כמו גמל שלא רואה את דבשתו, כך היצורות התמימות שלי, הגיבו בהשתאות, גיחוך וצקצוק שפתיים כשזיהו ישראלים קולניים אחרים… כשירדנו מהמעבורת זיהינו כמה כאלה ולא רק שם: ״תראו תראו את הישראלים האלה…״ אז:
״מתוקות שלי, צר לי לבשר לכן, ככה בדיוק אנחנו נראים ונשמעים ..״ הן אשכרה היו בשוק לגלות את זה!
הן התגלגלו מצחוק כשאמרתי להן את המשפט שאיתו פתחתי את הפוסט, רק שאני הייתי ממש רצינית ובטח לא התכוונתי למשהו חיובי. הצחיק אותן אך לא ממש הזיז להן 😬

Eataly. כמו שרונה, רק איטלקי

 

 

טיים סקוור ניו יורק

עזבו אתכם מ m&m ביקור בהרשי׳ז הרבה יותר שווה

 

תשכחו מסטארבקס! אין על הפרפוצ׳ינו של גודייבה!

אז כמובן שהיינו באאוטלט ג׳רסי גרדנס, בcentury 21 ,DS, סוהו ובכלל בכל מרכזי הקניות המומלצים.

בג׳רסי גרדנס, ביליתי יום שלם עם 3 מתוך 4 הבנות, סיימתי את היום עם הלשון בחוץ, נרדמתי באוטובוס בחזרה, הייתי מחוסלת, הבטחתי לבנות הגדולות לצאת בערב למסעדה/מועדון הטאו אבל לא הצלחתי לראות את זה קורה מרוב עייפות, הודעתי להן לקול מחאותיהן הנמרצות שזה מבוטל, הן ניסו לשכנע אותי להתעלות על עצמי, ובכל זאת אנחנו לא נמצאים כאן כל יום אבל אני התעקשתי שאין מצב שאני מצליחה לגרור את עצמי לבילוי לילי…. אבל… ברגע שנכנסתי למקלחת הרגשתי איך המים שוטפים ממני את כל העייפות ואני מתאוששת… עוד מתוך המקלחת צעקתי  לבת הגדולה שתתחיל להתארגן כי אנחנו יוצאות, היא לא האמינה ושאלה אם אני בטוחה, כן אני בטוחה, נצא מה כבר יכול להיות?? טוב תקשיבו, זה הערב הכי כיפי שהיה לנו בטיול, ערב בנות במיטבו, רק אני ושתי הגדולות שלי, מקום מהמם, אווירה מדהימה, צעירה, מוסיקה כיפית, אוכל מושלם והמון המון צחוקים. אז טאו דאון טאון מומלץ בחום, האפ-טאון פחות, שמעתי מהרבה שאם כבר ללכת אז רק לדאון טאון והייתי חייבת להבין מה ההבדל אז ביליתי שם למחרת עם בעלי… אעפס לא אותו דבר… משהו באווירה של המקום, המוסיקה, הוא הרבה יותר קטן.. קשה להסביר אבל סמכו עליי 😉

הקוקטייל…רק נראה תמים!

טאו דאון טאון

ערב גיבוש משובח ביותר!

הקינוח המפורסם! לא רק נראה טעים! זה מדהים!

מי אמר וינטאג׳ ולא קיבל?

טיול אופניים בסנטרל פארק. תענוג צרוף

נדלג ליום הלפני האחרון: המלצה חמה, תשכרו אופניים בסנטרל פארק ותקיפו את הפארק בטיול אופניים! זה כנראה הדבר הכי מהנה ומגבש שעשינו בניו יורק, אני לגמרי מסוגלת לראות את עצמי עושה מזה תחביב קבוע, זה כיף, מהנה, משחרר וזה יופי של ספורט!

ולמרות שהצלחתי לשלב ריצה (4 פעמים!) ושחייה (פעמיים) והליכה אינסופית בטיול הזה, עדיין נתפסו לי השרירים אחרי עשרה ק״מ רכיבה.

אז הגענו לסוף החופשה שלי, אם אפשר לקרוא לזה חופשה בהתחשב שעבדתי ממש קשה!

הבת הגדולה שלי סיכמה ואמרה כך: ״הגעתי למסקנה שאת, אמא, הבנאדם הכי נורמלי במשפחה שלנו, הייתי בטוחה עד עכשיו שזה אבא, אבל מסתבר שזו את!״ . מחמאה קצת מפוקפקת אבל עדיין מחמאה 😬

לא יכולה לסיים בלי לדבר קצת על שופינג! אז ככה:

החלטתי במודע שלא להיכנס לאף חנות מרשתות שיש בארץ, בזבוז זמן לדעתי. גם לקחתי בחשבון שלא אצליח לקנות לעצמי יותר מדי וזה ממש בסדר, מאוד קשה עם 4 בנות שכל אחת מושכת לכיוון אחר ובעל שקניות פשוט לא מעניינות אותו. אז כן יצאתי עם כמה פריטים שווים אבל לא השתוללתי עם קניות לבנות ולי.

ממליצה לבקר ב century21 בניו יורק, באאוטלט, DSW מקדש הנעליים הנודע ויש גם כמה רשתות שאני מאוד אוהבת לקנות בהם: Anthropologie, Loft, וJ.crew. לא זול במיוחד אבל גם לא כזה יקר ותמיד יש פריטים בסייל והנחות.

כמו בכל טיול משפחתי שלנו, תמיד יש 2-3 שירים שמלווים אותנו ותמיד יש את ״השיר של הטיול״, הפעם אלו היו כמובן קיקי (לא, לא ביצענו את האתגר 😬, בתוך הרכב כן 😊), girl like you של מארון5 אבל הכי הכי “I like it” של קרדי b (מי זה??!) .. זה היה מצחיק וחמוד נורא לראות את כולם כולל בעלי שרים וצורחים פה אחד את מילות השיר הטיפשיות.

תם ונשלם תרתי משמע 😅 מי שהחזיק מעמד עד כאן – שאפו , היה בהחלט טוב וטוב שהיה, תמיד כיף לנסוע אבל עוד יותר כיף לחזור.

כרגיל אשמח לתגובות, שאלות, הערות והארות ועד הפוסט הבא…. נשיקות!

ורד דנוס סטייליסטית אישית ויועצת תדמית

ייעוץ מלתחה/ ליווי שופינג / הרצאות וסדנאות

 

אהבת?
Like this post

2 thoughts on “שלושה וחצי שבועות של שכרון חושים – חלק ב׳

  1. שרי הגיב:

    קראתי ונקרעתי מצחוק!!

    1. [email protected] הגיב:

      חחחחח מבינה אותך , גם אותי זה מצחיק כשאני קוראת. בסמן אמת זה היה יותר בכיוון של לבכות 😊

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *