fbpx
Like this post

שמתם לב בוודאי שלקחתי חופשה ארוכה ממש, אז עם כל הכבוד לחופש, כיף לחזור לשיגרה.

איך נשמעת לכם חופשה בארה"ב? חלום אה?
וחופשה משפחתית בארה"ב? וחופשה משפחתית של שש נפשות, בהן 4 בנות מגילאי 9 עד 18?
אם המילה ״סיוט״ עולה לכם בראש… זה בהחלט יותר הכיוון 😊

אז המסע שלי אל הלא נודע מתחיל בטיסת קונקשן מהארץ, דרך לונדון, בואכה ניו יורק, עצירה קצרצרה בדאלאס ונחיתה רכה בלוס אנגלס, שם התחלנו.. עניין של 4 טיסות ויותר מ24 שעות. בקטנה, תענוג 😁 ותודה לאלוהי המיילים 😬

שילבנו ביזנס עם פלז׳ר: חלק מהזמן ביליתי לבד עם הבנות בעוד בעלי בפגישות עבודה (כן, נו, איך אתם חושבים שטסנו עם מיילים 😊)

וגם אני מתוקף עבודתי כסטייליסטית הוזמנתי לסדנת סטיילינג ולייעוצי סטיילינג אישי. אין כמו פרסונל-שופינג בארה"ב!

המסכים והחוברות שהצילו אותי בטיסות 😅

אז נחתנו בלוס אנג'לס… ועכשיו נותר רק לשכור רכב ולהתחיל את הטיול החלומי הגדול! עניין של 3-4 שעות, ככה בקטנה, מורטות עצבים שבהן חיכינו לרכב המיוחל שהוזמן מראש ל-6 נפשות + מזוודות, רק שמשום מה לא היה להם רכב כזה! אז חיכינו וחיכינו שהעניין יסודר, ורכב המתאים לצרכינו יסופק .. כמו שאמרתי 4 שעות על השעון… שטויות.

גילוי נאות, בתכנון הטיול אני התעקשתי על לוס אנגלס, חברה אהובה וותיקה שלי, שירלי שמה, חיה שם עם בני משפחתה ולי היה חשוב מאוד לפגוש אותה.
אז מה עושים בלוס אנג'לס?
לפני 6 שנים, בטיול בת מצווש של הגדולה חרשנו את הפארקים באורלנדו, ואני נשבעתי שלא עוד! מאז, הזכרון שלי לא ממש במיטבו, ומצאנו את עצמנו מתרוצצים בין היוניברסל סטודיוס וקליפורניה אדוונצ׳ר ושמישהו יגיד לי מה ההבדל ביניהם מלבד הכבשן של יולי – אוגוסט והתורים האינסופיים 😰

משפחה בהפרעה

תורים אינסופיים בפארקים ואנחנו נמסים …המלצה חמה אחת בעניין הקליפורנייה אדוונצ׳ר: ליד המתקן של משפחת סופר על יש דוכן של נאם-נאם קוקיז, הריח המטריף נישא למרחוק והטעם… אוי הטעם בלתי ניתן לתיאור ובלתי נשכח – חובה!

לא נאם-נאם אבל על אותו עקרון..

נקסט: מרינה דל ריי, רודיאו דרייב, the groove, וניס ביץ׳, הוליווד, שדרת הכוכבים, בברלי הילס, שכחתי משהו? זהו סיימנו, אם יכולתי לשבת עם שירלי אהובתי על קפה במטבחה במשך שלושה ימים ברציפות, הייתי עושה זאת, תאמינו לי 😊

מה מפלס העצבים? בעלייה, תודה ששאלתם 😁

The Cheesecake Factory במרינה דל-ריי

ואיך אפשר בלי סטארבקס בכל פינה??

הפריטים שעליי: חצאית סטראדיווריוס/גופייה מנגו/כפכפים אן קליין/תיק קיפלינג

מכנסיים : סטראדיווריוס חולצ : אלינור אשכנזי כובע: רזילי

שד׳ הכוכבים, הוליווד

עם שירלי, אהובתי ב״וניס – ביץ׳״

הלאה, המשכנו לסאן-דייגו, שוב הפארקים האלה, sea world ו San Diego zoo שאמרו לנו שלא להחמיץ בשום אופן.
עצה שלי… אל תלכו בשעות היום, החום בלתי נסבל עד מתסכל, ממליצה להגיע בשעות אחה"צ המוקדמות, ממילא הפארקים נסגרים בסביבות 9 בערב, אנחנו הגענו בשעות הבוקר המאוחרות, חתכנו אחרי שעתיים וחזרנו כשהיה נעים יותר, תחסכו את זה לעצמכם ותודו לי.
אז מה אני זוכרת משם? הדולפינים המתוקים בהופעה בלתי נשכחת הזכירו לי בערגה נוסטלגית את ימי הדולפינריום המפוארים, ובגן החיות, אין ספק שהאטרקציה המרכזית הם דובי הפנדה האנושיים ממש שגרמו לי להרגיש בתוך הסרט קונג פו פנדה.

כן, הספקתי אפילו לשחות ולהשתכשך בבריכה…

בגד ים: biliblond

היש דבר מתוק מזה? דובי פנדה ב San Diego zoo

מסאן דייגו המשכנו הלאה לעיר האורות הבלתי מעורערת הלא היא לאס ווגאס!

הדרך ללאס ווגאס (ברכב) רצופה כוונות טובות וזה בתנאי שיש רדיו סבבה, אבל הדרך ארוכה ומפותלת, ואני שמעתי את המילה אמא בהקשרים שונים ומשונים עשרות אלפי פעמים: אמא היא לקחה לי/ היא נגעה בי/ היא הסתכלה עליי הן רק חלק והכל מלווה ״בשמות חיבה״ נהדרים ממש!
אמאאאאא פיפי! אמאאאאא אני צמאה! אמאאאא אני רעבה! אאאאמממממאאאאאא!!

(ראבק! יש גם אבא! והוא יושב ממש לידי! 🤦🏼‍♀️)
מתי מגיעים? מתייייי מגיעים??
מה את מסתכלת עליי יא מעפנה???
להמשיך?
אז הגענו לעיר ללא הפסקה, והבנות נדהמו קודם כל מהחום, מה חום? חום זה under statement! כבשן לוהט! לא ברור מה גרוע יותר ביום או בלילה, אבל הדרך להתאהב בעיר הזו היתה קצרה והן לא רצו לעזוב את המקום!

ווגאס של היום היא לא ווגאס של הלילה!

מה עשינו? סיור חובה בבתי המלון המהממים, שופינג בקטנה, ביקור באתר המדהים בעולם: הגרנד קניון והדובדבן: הופעה של ברונו מרס!

חברים שביקרו בגרנד קניון אמרו: תגיעו, תצטלמו 5 דק ותעלו חזרה לרכב. ממממ…כן, אולי במשפחה נורמלית ככה זה עובד, לא אצלי!
5 דקות אמרתם ? 5 שעות!
4 בנות שמצטלמות, 5 אם סופרים גם אותי וכל אחת מחפשת את השוט המושלם!
המריבות אוייי המריבות שביניהן על כך שהתמונות יוצאות נורא.. צרחות אחת על השניה שהן לא יודעות לצלם, (״אני צילמתי אותך מלא, את לא צילמת אותי, לא בא לי לצלם אותך, בחיים יותר לא מצלמת אותך..״) במזל לא השליכו אחת את השניה לתהום, זה היה קרוב 😅 ואל תאמינו לרגע לחיוכים שמאחורי המצלמה, לכל חיוך קדמו דם, זיע, דמעות, איומים, ואבא מתוסכל ועצבני שלא מבין מה עשה רע בחייו שכל זה מגיע לו… תוסיפו לזה את החום הבלתי נסבל…

אז מה מדד מפלס העצבים עכשיו אתם שואלים?

סיר הלחץ כבר הגיע מזמן לסף רתיחה… ממש מתחיל לגלוש

אבל!! אין ספק שזהו אחד המקומות המופלאים בעולם!

אז אחרי שיצאו תמונות ״סבירות״ אפשר היה להמשיך.
אוקי, ברונו מרס! תקשיבו, אין לי תמונות או סירטונים, נסו להשיג, זה לא יקרה, הבנאדם פשוט לקח לכולנו את הטלפונים בכניסה ונעל בתוך נרתיק ייעודי ולא היה מצב שנצליח לפרוץ, הבנות התמוטטו, אני צחקתי ואמרתי שככה נוכל להינות נטו מההופעה במקום להיות עסוקים בצילומים ורשתות חברתיות. זה לא סיפק אותן.
ואם זה לא מספיק שהקהל מתוסכל, ברונו החביב צחק על כל הקהל על כך שלקח לכולנו את הטלפונים, אפילו שר על זה שיר, אבל ההסבר שלו היה פשוט והגיוני ובדיוק כפי שחשבתי: הוא רצה שכולם פשוט יהנו מהופעה כמו פעם ושיהיו מרוכזים במסיבה אחת גדולה כולם יחד. אהבתי.

כן.. זה הנרתיק המדובר בו נכלא הסלולרי שלי ושל עוד 5000 איש

גילוי נאות: הופעה נהדרת, מקפיצה כמו שצריך, כל הלהיטים ויותר, ופעם ראשונה מזה הרבה זמן שבאמת התרכזתי בהופעה ולא במה שמסביב, נותן קצת פרופורציות: החיים האמיתיים הם לא אוסף של תמונות באינסטגרם וסטורי.

אז ווגאס היתה טובה אלינו, טובה מדי, המקום היחיד כמעט שממש התבאסנו לעזוב.

שהחיוכים לא יטעו אתכם! מאחוריהם: דם, יזע ודמעות!

דבר אחד קטנטן בקשר לווגאס: אם באאוטלט חשקה נפשכם, תעשו לעצמכם טובה ואל תתקרבו לזה שבsouth… רק לצפוני הוא נקרא outlets north, אנחנו עשינו את הטעות.. אז תלמדו מזה 😊

אז מה היעד הבא? סן פרנסיסקו!

כדי להגיע לסן פרנסיסקו, נסענו כל הדרך חזרה ללוס אנגלס, כדי לתפוס טיסה. ושוב העניין הזה עם השכרת רכב לשישה, כשבפועל סופק לחמישה ושוב בזבוז זמן ועצבים עד שקיבלנו רכב המתאים לצרכינו.. 😬 אבל מי מתלונן? התרגלנו!

אז סן פרנסיסקו: טוב תקשיבו! העיר הזו קרה שממש התגעגעתי לחום של ווגאס!

יש המון מה לראות בעיר הזו, בתנאי כמובן שמזג האוויר מאפשר, חלק גדול מהזמן ערפילי מה שמשפיע על הראות ועל נקודות התצפית . אז כמובן שגשר הזהב חובה, העיירה הציורית סאוסוליטו, עם המרינה והבתים על המים, שוק האיכרים המקביל לשרונה שלנו וכמובן רציף הדייגים השוקק חיים, הטווין פיקס, רח' haight, שהוא איזור בוהמייני והיפסטרי משופע בחנויות וינטאג׳ היסטריות וקירות גרפיטי מדהימים! כמובן פארק יערות הגשם המדהים ו… היוסימיטי פארק!

אי אפשר בלי להצטלם עם הקרוניות המפורסמות של העיר

״יושב בסן פרנסיסקו על המים…״ סאוסוליטו

גרפיטי מדהים בhaight street

עוד קצת סאוסוליטו

פארק יערות הגשם. אתר חובה!

אי אפשר בלי תצפית על גשר הזהב, ונסענו לכל תצפית אפשרית כדי להשיג צילום ראוי

יש לי עוד המון מה לספר לכן, בכלל זה סיפור מעניין על חוסר מזל שקשור לביקור שלנו ביוסימיטי פארק, ועוד לא סיפרתי על הרכישות והיעדים הבאים שהגענו אליהם, כל זאת ועוד מחכים לכם בפוסט הבא, שיגיע ממש בקרוב!

עד אז, מוזמנות להאיר, להעיר, להגיב ולשאול שאלות, ועד הפעם הבאה… נשיקות!

ורד דנוס, סטייליסטית אישית ויועצת תדמית/ייעוץ מלתחה/ליווי שופינג/הרצאות וסדנאות מותאמות קהל יעד.

 

 

אהבת?
Like this post

8 תגובות ל“שלושה וחצי שבועות של שכרון חושים – חלק א׳

  1. אתי הגיב:

    וואו! הכתיבה שלך מענגת ברמות!!! מדהימה שלי!!! 😘 👍 ❤ ❤ ❤

    1. [email protected] הגיב:

      תודה רבה 🙏🏼❤️

      1. צביה הגיב:

        היי ורד מקסימה קודם כל הרשי לי להגיד שיש לך משפחה מדהימה ונכון זה לא פשוט עם ארבעה ילדים ועוד ארבע בנות אבל נראה לי שזו חוויה בפני עצמה
        מאוד נהניתי לקרוא את מה שכתבת מאוד יפה וקולח ודי מעניין למרות שלא הייתי בצד הזה של ארהב מקווה מתישהו לבקר ולקחת ממך טיפים בהמשך
        שאלה לי לגבי האואטלט של ווגאס תוכלי להסביר מדוע לא מומלץ להגיע לדרומי אלא רק לצפוני?
        מה הסיבה לכך?
        הבת שלי נוסעת בתחילת ספטמבר לכל החודש ותגיע גם לווגאס ואני רוצה פשוט להמליץ לה ממה שכתבת כאן

        1. [email protected] הגיב:

          תודה צביוש 😘 לשאלתך, האטוטלט הזה פשוט לא מוצלח, נראה יותר כמו שוק, לא איכותי , לא מצאנו שם כלום, פשוט בזבוז זמן, גם מבחינת המותגים, קניון שכוח אל, ממש מבאס. אחכ רק שמענו שהיינו באאוטלט ״הלא נכון״…

  2. Anett הגיב:

    נישמע מענג וקשה…סליחה על השאלה אבל מה התקציב לטיול כזה? ( מתכננים עם הבנים אולי בעוד שנה).

    1. [email protected] הגיב:

      היה עונג כואב למדי 😂 התקציב הוא בהחלט גדול , אנחנו ניצלנו מיילים לצורך כרטיסי הטיסה ולכן לא טסנו ישירות אלא מליון קונקשנים, כדי לחסוך, בנוסף , חלק מהנסיעה היתה לצורך עבודה של בעלי. קשה לי להעריך במדוייק אבל זה טיול יקר ללא ספק.

  3. סיגל מעין הגיב:

    אולי ורדונה המסקנה המתבקשת היא לשנות תאריך נסיעה לא בחודשי הקיץ יולי אוגוסט -ידועים בזוועתם לא רק בארץ אולי 3 שבועות בפסח היה יכול יותר להתאים ולהנעים את זמנכם למרות שבטוח היתה חוויה מגבשת 🤣

    1. ורד הגיב:

      ממממ…יש בזה משהו .. אם כי השנה זה לא יכול היה לצאת לפועל בשל הבגרויות של הגדולה והסמיכות הגדולה מדי למותה של סבתי . בהחלט היתה חוויה מגבשת 😊

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *