fbpx
Like this post

זה אולי נראה כמו בורקס, משמין כמו בורקס אבל זה ממש לא!

בשנים האחרונות נהיה באז סביב העולם הגיאורגי.

המן אנשים גילו את הטיולים בגיאורגיה, את הנופים עוצרי הנשימה, התרבות המיוחדת ובעיקר את המאכלים.

כל מקום שהלכתי גיליתי משהו שחוזר על עצמו, כשאנשים מגלים שאני גיאורגית (מקורית! נולדתי בטביליסי!)

קורים 2 דברים- מתגאים בשלל הקללות שהם מכירים בגרוזינית ומתעלפים שהם מדברים על חצ'אפורי!

אני די בטוחה שאנשים מגלים שאני גיאורגית הם מתחילים לראות חצ'אפורי מדבר!

אני אף פעם לא התהלבתי מהחצ'פורי כי די גדלתי לזה..

כמו שלתימנים יש ג'חנון בשבת בבוקר.. ככה אצלנו יש חצ'פורי. טוב די לקנא!

אין מצב ללכת לסבתא ושלא יהיה לה ערימות חצ'פורי במקפיא לכל מקרה.

וכן השמועה נכונה.. חצ'פורי זה התרופה להכל!

חצ'פורי אולי נראה כמו עוד בורקס, אבל זה ממש לא!

רק סבתא גרוזינית אמיתית יודעת להכין את המאפה הזה כמו שצריך!

אז לקראת חג השבועות החלטתי להרים את הכפפה וללמוד אחת ולתמיד איך מכינים את המאפה המושלם הזה!

ובצעד עוד יותר אמיץ! אני משתפת את המתכון ולוקחת סיכון שינדו אותי מהקהילה!

בלי טריקים וסודות, קבלו את המתכון!

כל סבתא עושה את זה קצת שונה.. אני טעמתי כמויות של חצ'פורי בחיי (וזאת הסיבה שאתם לא רואים הרבה דוגמניות גיאורגיות!)

אבל של סבתא שלי ללא ספק החצ'פורי הכי טעים שקיים!

מצרכים: (ל3 יחידות של חצ'פורי בגודל פיצה משפחתית)

למילוי:

קילו גבינת חמד

חצי גבינת סולוגוני (כן זה מאסט)

גביע קוטג'

2 ביצים

 בצק:

3 כוסות מים

2 קילו קמח לבן בהיר (סבתא מתעקשת על מאפיית אנג'ל)

חצי כפית מלח

200 גרם חמאה


אופן הכנה:

את כל העניין כדאי להכין על השיש במטבח. אז לדאוג לנקות טוב לפני.

מתחילים עם הבצק,

מערבבים 3 כוסות מים, מלח וקילו וחצי קמח בקערה. שופכים קצת קמח על השיש ולשים את הבצק טוב על השיש.

מחלקים את הבצק לכמות החצ'פורי שרוצים להכין (כאן יצאו 3 חצ'פורי בגודל של פיצה משפחתית),

ושוב לשים טוב טוב את הבצק ומוסיפים קמח במידה והוא דביק מדי.

מניחים בצד ומכסים את 3 החתיכות לרבע שעה.

בינתיים מכינים את המילוי,

מגרדים את הגבינות, מוסיפים את הביצים והקוטג' ומערבבים הכל.

בזמן הזה ממיסים חמאה (עדיף על האש אבל אפשר במיקרו)

עכשיו זה החלק הכי חשוב והכי טריקי- צריך למתוח את הבצק מספיק כדי שיהיה דק אבל שלא יקרע. קיצר בהצלחה!

אם נקרע לא נורא כי בכל מקרה נסגור את הבצק בהמשך.

מתחילים עם מערוך ופותחים את הבצק, אפשר להרים את הבצק ולהעיף באוויר (כן כמו האיטלקים..תמיד ידעתי שיש בי צד איטלקי)

 הכי איטלקי שלי!

זה צריך להגיע למצב שהבצק ממש דק. פותחים את הבצק על השיש.

מזלפים קצת חמאה, מספיק כדי שתהיה שכבה דקה על הבצק.

ומקפלים לחצי,

שוב מורחים חמאה ושוב מקפלים. ככה 4 פעמים.

לשים את המילוי של הגבינה באמצע (לא להתקמצן זה החלק הכי טעים!)

ולסגור בצורה כזאת שמכניסים את הפינות של הבצק כלפי פנים. לוודא שהכל סגור טוב.

מניחים על תבנית נייר אפייה ומועכים את החצ'פורי ותוך כדי מחלקים את המילוי בתוך כל המאפה.

זה אמור להגיע לגודל של פיצה משפחתית בינונית.

מכניסים לתנור עד להזהבה!

בתיאבון! תודו לי אחר כך!

חג שמח!

 

 

אהבת?
Like this post

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *