פריז מונאמור! עיר האורות, הברטים והמולאן רוז..
עם פריז יש לי מערכת יחסים ארוכה ומורכבת. אפשר לומר יחסי אהבה שנאה.
כמעט כל רגע מכונן ומשמעותי בחיים שלי חוויתי בפריז, מגיל קטן אני מבקרת בעיר האורות,
נפעמת כל פעם מחדש ממגדל אייפל בלילה, קופאת מהקור האירופאי המדהים ומתעלפת מהסטייל הנוטף של הפריזאים המקומיים.
אבל עדיין, תשאלו אותי מחר לאן אני רוצה לטוס – בלי להסס איטליה.
וזה לא רק בגלל הפיצה (למרות שיש לזה חלק משמעותי בבחירה..)
איטליה זאת אהבה ענקית שלי, כמעט כל מקום בארץ המגף מושך אותי, אני מרגישה שאיטליה לא תשעמם אותי לעולם,
אני תמיד הכי יפה, הכי זוהרת והכי פוטוגנית באיטליה 🙂
לעומת איטליה, שבאה לי בקלות וגם אם אאבד את עצמי שם אני אהנה להסתובב בסמטאות הקטנות והציוריות שלה, עם פריז זה שונה.
אני מרגישה שאני תמיד אני מנסה בכוח לאהוב אותה. והיא לא מחזירה לי אהבה.
עדיין עוקבים?
אוקי נעשה סדר, אני לא סובלת ומתמרמרת שאני בפריז, בואו, זאת עיר מושלמת, חלונות ראווה היסטרים, סטייל מטריף ואוכל משוגע.
אבל איכשהו אני תמיד חוזרת מפריז עם אכזבה קלה, כל פעם אני מצפה והיא לא עומדת מספיק בציפיות..
לעומת איטליה השכנה החצופה של פריז, שמשם אני חוזרת תמידדד עם טעם מתוק של עוד ג'לאטו 🙂
אז למה אני מתעקשת? כי פריז זאת פריז, כי בפריז יש בתי אופנה ענקיים ומוכשרים, כי בפריז יש את גשר המנעולים הרומנטי, אוכל רומנטי ושירים רומנטים,
ובכלל פריז היא העיר הכי רומנטית שקיימת בעולם!
הפעם הראשונה שטסתי לפריז הייתה בגיל 12 בטיול בת מצווה מדהים עם המשפחה. אני זוכרת שאהבתי הכל ונדהמתי מהכל! והשוס היה לבלות 3 ימים מלאים בדיסנילנד ולהגשים חלום ילדות לראות את בת הים הקטנה לייב 🙂
דרך אגב, חייבת להרים לעצמי, שכבר בגיל 12 היה לי סטייל מוש 😉
בפעם השנייה שביקרתי בפריז הייתי בוגרת ואחרי כמה טיולים מלאי סטייל באיטליה. אבל הפעם הייתה רומנטית בטירוף, טסתי עם בן זוגי (שכיום בעלי) וקיבלתי הצעת נישואים ממיסה במטוס מעל שמי פריז! (יש יותר רומנטי מזה??) כמובן שאמרתי ווי ♥
הטיול היה מושלם! והיינו זוג מאוהב בפריז, הכי קלישאתי. אבל עדיין.. לא משתווה לאיטליה..
בפעם השלישית שביקרתי בפריז, כבר הייתי מממש מנוסה ואפילו שולטת באיטלקיה הפנימית שלי 🙂 אבל הפעם זה היה ביקור של once in a life time בפריז. בעלי עשה לי הפתעה ולקח אותי להופעה של המלכה האם ביונסה! כרטיסים בגולדן! לא נשמתיייי! הופעה מטריפה, חוויה לא נורמלית!
בפעם הרביעית הייתה לאחרונה, גיחה קצרה עם אמא. טיסה מיוחדת כי הייתה הטיסה הראשונה שלי שלא הייתי לבד 🙂 בייבי פישקין היה לי בבטן וטייל איתי. בטיול הזה החלטתי לשחרר. ראיתי את פריז כבר, לא מיהרתי ללכת לכל האתרים ולא הזיז לי לבזבז יום שלם בטיולים ברחובות ונישנושים בבתי קפה. ולא יודעת אם זה ההורמונים או שבגלל שידעתי שמדובר בטיול האחרון שלי לפני הלידה.. אבל היה לי פשוט כיף! טיילתי, אכלתי והצטלמתי 🙂
גיליתי פינות חדשות וציוריות, עשיתי שופינג יוקרתי וטיילתי עם אימוש כאחרונת התיירים 🙂
אז הגעתי למסקנה שזה בסדר לא להתחבר לפריז, וכמו שיש ילד מועדף (אמהות אל תגידו שלא), אז זה בסדר לאהוב את איטליה יותר.
יש דבר אחד שאני מאוד אוהבת בפריז וזה שהיא לא משתנה.
מעל 20 שנה אני מבקרת בעיר וגם בפעם הבאה שאבקר, העיר תחכה לי יפה ומזמינה כמו תמיד.
בסופו של דבר, לעולם לא אשכח את פריז ואת כל מה שחוויתי רק שם. טיולים בלתי נשכחים, חד פעמיים ותמיד עם זיכרון מתוק.
אז מה הזיכרון שיש לכם מפריז?
הרגתתתת איזה מושלם
יאללה בואי לפריז 🙂